(מתוך אימייל של קוראת בבלוג)
"בפוסט האחרון שלך כתבת שלהיות 'מכוון מטרה' זה לא מספיק. לא הבנתי. התחלתי לכתוב בלוג כדי לעזור להורים לילדים עם בעיות שינה. אני כותבת לפחות פעם בשבוע. מה הבעיה?"
שלום גליה
ייתכן שאין בעיה, אבל הניסיון שלי מראה שהיא תופיע בעתיד. היום את כותבת לפחות פעם בשבוע, וזה מצוין. אבל, האם את יודעת על מה תכתבי בעוד שלושה חודשים? בעוד שמונה? בעוד שמונה עשר?
כשמתחילים לכתוב בלוג, זה קל. יש הרבה דברים שחשבת עליהם, יש בעיות נפוצות שנתקלת בהן ויש לך תשובות מצוינות עבורן. בתחילת הדרך, החלק הקשה הוא לפעמים לא לכתוב, אלא הצורך לבחור מבין כל הדברים שאת רוצה לכתוב עליהם.
בתחילת הדרך זה גם חדש ומלהיב. במיוחד אם את מצליחה לעניין את קהל הקוראים לרמה של דיון ותגובות. אבל כמו כל דבר אחר, עם הזמן החידוש פג וזו הופכת להיות שגרה. ושגרה אינה מלהיבה כל כך.
עם הזמן, מאגר הנושאים שהתכוונת לכתוב עליהם הולך ומדלדל. ואז מתחיל המאבק האמתי. איך מצליחים להמשיך ולכתוב מידי שבוע למרות שזה כבר לא כל כך מלהיב, ולמרות שלכאורה כבר כתבת על כל הדברים החשובים?
במצב הזה, העובדה שיש לך מטרה לא תספיק. את צריכה גם תכנית וגם שיטה, כלים שיעזרו לך לנהל את עצמך ואת הכתיבה שלך. במילים אחרות, את צריכה להפוך את עצמך למה שאני מכנה "כתבן שיטתי".
"כתבן שיטתי" מתייחס לכתיבה כאל עבודה. משימה שהיא חלק ממערך המשימות שעליו או על העסק שלו למלא – בדיוק כמו לקום בבוקר למשרד, לכתוב חשבוניות או לשטוף את הכוסות בכיור. וכמו כל עבודה אחרת, גם עבודת הכתיבה היא אפקטיבית יותר כאשר היא מנוהלת: יש מטרה, יש יעדים, יש תכנית ביצוע, יש בקרה על המימוש.
למעשה, הבעיה האמתית כנראה חבויה מעינייך מאחורי השאלה ששאלת. האם המטרה שלך בכתיבה היא רק "לעזור להורים…" כפי שכתבת? קשה לי להאמין בכך.
איננו מכירים ולא כתבת על כך. אני לא יודע מדוע את רוצה לעזור לאותם הורים, אבל אני מוכן להתערב שיש לך גם מטרות משלך בכתיבה. את רוצה וודאי להשיג השפעה, לייצר שם ואוטוריטה לעצמך, להיתפס כבעלת מקצוע מובילה וגם להשיג לקוחות לייעוץ פרטני או לסדנאות וכו'. העזרה לאותם הורים היא, קרוב לוודאי, רק התחלה של משהו.
אבל כשאת כותבת ובדעתך רק המטרה של "לעזור ל…" את שוכחת את המטרות האמתיות שלך. את פועלת למעשה באופן אינטואיטיבי ואקראי בכל האמור לתכליות הרחבות יותר של הכתיבה. אקראיות אינה מבטיחה הישגים לטווח ארוך.
וזו הבעיה האמיתית של כתבן "מכוון מטרה". הוא כותב עם מטרה, אבל לרוב המטרה אינה מוגדרת כראוי, אינה משולבת ותפורה לתוך שאר המטרות של הכותב, ובעיקר, אינה מחוברת לתוכנית ושיטה שתבטיח את השגת התכלית האמיתית לאורך זמן.
