בהכללה, ניתן לחלק את אוכלוסיית הכותבים בעולם לשלוש קבוצות: הכותבים האינטואיטיביים, הכותבים מכווני המטרה והכותבים השיטתיים. לכל קבוצה כזו מאפיינים שונים. הפעם אני רוצה לדבר על הכותבים האינטואיטיביים.
הכותב האינטואיטיבי הוא כזה שאוהב לכתוב. הוא כותב מתוך דחף פנימי ואין לו תכלית ספציפית ומוגדת לכתיבה. רוב הכתיבה שלו נעשית למגרה או למקבילה המודרנית שלה – קבצים במחשב. הוא כותב בעיקר כי הדבר מסב לו הנאה או עונה על צורך כגון יצירתיות (ספרות, שירה), חברה (מכתבים ואימיילים) או ארגון המחשבות (יומן).
הרבה כותבים אינטואיטיביים משתעשעים ברעיון לפרסם את מה שכתבו אך אינם עושים זאת. לרוב מפני שהם חסרי ביטחון מספיק בערך תוצרי הכתיבה שלהם. גם כשהם מרשים לעצמם לפרסם את הכתוב הם עושים זאת בדרך כלל בבלוג אישי או בדף הפייסבוק שלהם. מקום בטוח שרוב הקוראים בו הם חברים ומכרים שמגיבים בצורה אוהדת ולא ביקורתית.
אין כל רע בכתיבה אינטואיטיבית, אך לכותבים שחבוי בהם הרצון לפרוץ לרמה הבאה – להוציא ספר, להיחשף לקוראים רבים דרך טור בעתון ובכלל לזכות בהכרה ובהערכה רחבות יותר, כתיבה כזו מייצרת סוג של תסכול קבוע. יש בה תחושה קלה אך מתמידה של החמצה. היא מייצרת אי-נוחות שמרחפת ברקע ומתבטאת במשפטים מתגוננים מסוג "אין לי סיפור", "לא דחוף לי לפרסם, זה יקרה יום אחד" ודומיהם.
אני מרשה לעצמי לומר זאת בבוטות כי גם אני נהגתי להשתמש במשפטים האלו בעבר. באמת לא היה לי סיפור. באמת לא חשבתי שדחוף לי לפרסם. אך בה בעת באמת נהניתי ממחמאות על הכתיבה שלי וממש לא הייתי מתנגד לקבל עוד כאלו ולהיות מוכר יותר. אבל, לא העזתי לקחת על עצמי את האחריות להתמודד ולהעמיד את הטקסטים שלי למבחן הקורא.
הרבה שנים נאחזתי בתירוצים והעסקתי את עצמי בדברים אחרים. זה לקח יותר זמן מהנדרש, אבל היום, עם כמה ספרים מקצועיים וספר ילדים אחד מאחורי, אני יכול לספר לכם מהו הדבר האחד שייקח אתכם לשלב הבא בכתיבה שלכם.
הדבר העיקרי שאתם צריכים הוא להגדיר לעצמכם מטרה ברורה בכתיבה שלכם. מה אתם רוצים להשיג? האם אתם רוצים לפרסם ספר? האם אתם רוצים שיהיה לכם בלוג משפיע עם עשרות אלפי קוראים? האם אתם רוצים טור בעיתון? טור באתר אינטרנט? האם אתם רוצים כסף? האם אתם רוצים הכרה? הערכה? תהילה? השפעה? מה המטרה?
בכך שתגדירו לעצמכם מטרה, תאפשרו לעצמכם למקד את מאמצי הכתיבה והעשייה שלכם במקום לפזר אותם לכל רוח. זה לבדו ייצור שינוי מהותי. בנוסף, עצם הגדרת המטרה תקשה עליכם להמשיך ולתרץ את הדחייה ואת הבריחה מלהעמיד את הטקסטים שלכם למבחן הפרסום. ואם אתם באמת רציניים, הגדירו לעצמכם לא רק מטרה, אלא גם יעד. הישג ספציפי, מוחשי וצמוד לתאריך בעתיד הקרוב. אם תעשו את זה, אני מבטיח לכם שתוך זמן קצר תגלו שעברתם לשלב הבא.
לכתוב זה מהנה. אבל אם מנקרת בכם שאיפה, ולו קטנה, גם לפרסם ולזכות ביתרונות של פרסום הכתיבה שלכם, כדאי לעשות את המאמץ ולהפוך מכותב אינטואיטיבי לכותב מכוון-מטרה.
משהו קטן על כתיבה: הרעיון לפוסט הזה הגיע מתוך שימוש בתבנית הכתיבה "שלושת השלבים של…" ואותה תבנית סייעה לי לייצר את הפוסט תוך פחות מעשרים דקות. מאפס, דרך רעיון ועד לפוסט כתוב בערך בזמן שלוקח לכם להכין ולסיים ספל קפה.
רוצים גם אתם להיות מסוגלים לכתוב במהירות ובקלות? תבניות הכתיבה האלו יאפשרו גם לכם לעשות זאת.
